אלימות ולחצים במשפחה בתקופת הקורונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
אלימות משפחתית בתקופת הקורונה

החיים בבית כמשפחה, רוויים אתגרים.
הזוגיות לצד גידול הילדים, הפרנסה, הלחצים בכלכליים, פיתוח הקריירה ולעיתים הוויתור על הקריירה, כל אלה מייצרים סיר לחץ שכמו הר געש רדום, תמיד מאיים לפרוץ ומאיים על שלמות המשפחה.

פתאום מגיעה לה מגיפה עולמית ומאתגרת את הכוורת עד לקצה.
כל הנפשות הפועלות מוצאות עצמן נעולות יחד 24/7, השגרה מתנפצת, וההרגלים שכל אחד מאיתנו יצר לעצמו כדי לשבור שגרה, כדי לנשום ולהירגע נעלמים להם ומפנים מקום לעוד לחץ.

אנשים הנוטים לאלימות הן פיזית והן מילולית חווים תקופה קשה פי כמה בה כל הכעס העצור בהם מוצא דרכו לבנות זוגם ולעתים גם לילדים ובחלק מהמקרים הסוף הוא טרגי ומסתיים בפגיעה קשה ואף רצח מזעזע.

אז למה בעצם הלחץ והאלימות במשפחה התגברו בתקופה הזו?

אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. באירוע הנוכחי של התפרצות נגיף הקורונה נוסף עוד גורם שעשוי להשפיע על התופעה של אלימות במשפחה והוא ההגבלות על פעילות ותנועה. בני המשפחה נמצאים בתוך הבית למשך רוב או כל של שעות היום, ללא יציאה למסגרות של לימודים, עבודה או פנאי. בני המשפחה נמצאים זמן רב יותר ביחד, בתנאים של לחץ. במקרים רבים המשפחות סופגות גם פגיעה כלכלית, בשל צמצום הפעילות המשקית, אין עבודה, רבים פוטרו ומצאו עצמם ללא שום הכנסה ויכולת לפרנס את משפחתם. “סיר הלחץ” הזה שנוצר כתוצאה מההתכנסות בבתים וחוסר הכנסה ותעסוקה מביא להתפרצות האלימות ולעיתים להסלמה שלה.

לצד הסיכון להתגברות הפגיעה בנשים ובילדים, חלק משירותי הסיוע והתמיכה הרלבנטיים, ובהם קווי חירום, מרכזי סיוע, מקלטים, סיוע משפטי ושירותי הגנה, פועלים בצורה מצומצמת יותר. בנוסף, בתקופה זו יש לנשים פחות קשר עם בני משפחה וחברים, אשר עשויים היו לספק להן תמיכה או הגנה מפני האלימות. בכך, דווקא בתקופה בה הנשים חשופות יותר לאלימות – ההגנה והסיוע שהן מקבלות פחותים.

בנוסף לכך, היכולת לאתר נשים וילדים נפגעי אלימות פוחתת, בשל העובדה כי הפסקת הלימודים וההסתגרות בבתים מקטינות בצורה משמעותית את הקשר עם גורמים חיצוניים. למעשה, מצד אחד ההתכנסות בבתים מגבירה את הסיכוי שנשים וילדים יחוו אלימות בתוך הבית, ומצד שני כללי הריחוק החברתי והגבלת הפעילות במשק מקשים הן על האיתור של משפחות בסיכון בגלל שיש פחות יציאה למסגרות חיצוניות והן על מתן טיפול וסיוע למי שנפגעים מאלימות בין היתר, בשל הנוכחות המתמדת של הגורמים האלימים בבית.

בימים רגילים אפשר למצוא תירוצים ולברוח לתוך השכחה, למאהבת, חברה, עבודה או לקבל אומץ להתגרש ולפתוח בחיים חדשים ואופטימיים, אלא שהימים אינם רגילים. הם לחוצים, מלחיצים, מתבשלים על האש בתוך סיר לחץ נפשי ופיזי עצום ממדים. יש כאלה שהמכסה כבר קפץ להם ויש אחרים שאצלם זו פצצה מתקתקת עד שיגיעו לנקודת הרתיחה. לכן חייבים לפעול במהרה במקרים של אלימות במשפחה.

מה ניתן לעשות כשמתמודדים עם אלימות במשפחה?

לדבר.

ככל שהאלימות המופעלת נגד האישה נשמרת יותר בסוד, ככה בן הזוג האלים אוגר יותר כוח. ברגע שפותחים את הנושא לדיבור, בן הזוג האלים מאבד את שליטת היחיד שלו בה, ואז יש יותר אפשרות להתערב ולהקטין את השפעת האלימות שחווה האישה כלפיה וכלפי ילדיה. האישה עשויה להרגיש לבד בתקופה זו ושאין לה למי לפנות. ההיפך הוא הנכון. יש המון קווי חירום וסיוע העוזרים ונותנים מענה לנשים המתמודדות עם אלימות. למשל, קווי החירום של עמותת “לא לאלימות” שהמתנדבים בה מקדישים את זמנם כדי לעזור לנשים שנמצאות בזוגיות אלימה והרסנית. אם אין רצון בתחילה לחשוף מול גורם זר אז האישה יכולה לפנות ולשתף חברות ובני משפחה אחרים עליהם היא סומכת ומחובתם לפנות בעצמם לגורמי הסיוע.

הכי חשוב – לא להתמודד עם האלימות לבד ולא להשאיר אותה בצל ובסוד.

לפניכם מספרים של קווי חירום במידת הצורך:

קו החירום הארצי למניעת אלימות במשפחה (בשפות: עברית, רוסית, אמהרית, ערבית):

1-800-220-000.

קו החירום הארצי לילדים בסיכון (בשפות: עברית, רוסית, אמהרית, ערבית):

1-800-200-000.

מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית:

נשים: 1202, גברים: 1203 (מכל טלפון, בכל הארץ).

 

גם אני כאן לסייע ולייעץ בכל שאלה, בעיה וצורך המתעוררים אצלכם, במיוחד בתקופה מורכבת זו.

 

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

שירלי צוק

תאמו עימי פגישה

דילוג לתוכן