כשחיים בתוך סיר לחץ ….

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
טיפול בחרדות

חשוב שנדבר קצת על חרדות…..

החיים שלנו כבני אדם, וכבני אדם החיים בישראל בפרט, רצופים אירועים מעוררי מתח ולחץ. לכולנו ישנם דברים ומצבים בחיים המעוררים בנו פחד. אלו תחושות שכולנו חווים. אמנם, פחד גורם לחוויה נפשית ופיזית לא נעימה, אך תפקידה בחיינו משמעותי ביותר וקשור ליכולת ההישרדות שלנו. הפחד מסייע לנו לזהות איומים וסכנות בסביבה, ולהיערך במהירות להתמודדות יעילה עמם.

לעומת זאת, חרדה אינה מתעוררת מול איום ממשי, אלא מול דבר שאינו מהווה איום אמיתי, אך התחושה היא כי יש איום. במצבים מסוימים, כאשר החרדה אינה חולפת מעצמה ומתמשכת לאורך פרק זמן ארוך, היא עלולה להעיד על קיומה של הפרעת חרדה. הפרעות אלה מאופיינות במצוקה רגשית גבוהה ובפגיעה בתפקודו של האדם הסובל מהן.

הפרעות חרדה נחשבות להפרעות שכיחות ביותר מהן סובלים ילדים, בני נוער ומבוגרים רבים. ישנם מספר סוגים מרכזיים של הפרעות חרדה: פוסט טראומה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), התקפי חרדה או פאניקה, חרדה כללית או מוכללת, חרדה חברתית ופוביות למיניהן.

כיצד היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים מזינים את מעגל החרדה?

הביטויים בהפרעת חרדה מבחינה גופנית הם דריכות גופנית ועוררות פיזיולוגית כרונית- הזעה, רעד, חולשה כללית, עלייה בקצב הלב, סחרחורת, בחילה.

מבחינה קוגניטיבית ישנן אמונות וטעויות חשיבה שמזינות את החרדה. למשל, אם אדם מעביר הרצאה בפני קהל, ורואה מישהו מפהק ויש לו נטייה “לקרוא מחשבות” , כלומר נטייה להאמין שהוא יודע מה האחר חושב, כדרך להסיק מסקנות, הוא עשוי לחשוב שהפיהוק הוא תגובה אליו ומכאן להסיק שהוא משעמם וזה יגביר אצלו את חוויית העוררות הפיזיולוגית. אותו אדם, מתחיל מרגע זה לחפש אישורים לכך שהוא משעמם ומתחיל לקלוט תגובות שונות בפנים של הקהל שלו. במקביל, הוא עסוק בלבקר את עצמו ואת האופן בו הוא מרצה, מתחיל להיות מוסח, טועה בדבריו, מגמגם. אחרי ההרצאה הוא חש שההרצאה לא הייתה טובה, ואם יש לו נטייה להכליל, הוא עלול להסיק שהוא לא מרצה טוב. בעתיד כשיתבקש להרצות ייתכן כי ינסה להימנע מכך. ההימנעות – שהיא הביטוי ההתנהגותי – תשמר את התפיסה שלו שהוא מרצה לא טוב ולא מסוגל לדבר מול קהל וכן שהקהל לא אוהב אותו. כך עשויה להתפתח אצל אותו הפרעת חרדה מהופעה ודיבור בפני קהל.

חרדה ודיכאון- יכולים להתקיים בו-זמנית-

חרדה ודיכאון, עליו כתבתי בפוסט הקודם, שונים מבחינת אופן הביטוי שלהם. בעוד אדם דיכאוני הוא בעל אפקט ירוד ולרוב לא מגוון, בחרדה לרוב העוררות הפיזיולוגית גבוהה או הופכת לעוצמתית בפתאומיות. עם זאת, ההתשה הגופנית והנפשית הכרוכה בחרדות כרוניות או אקוטיות, עשויה לגרום לדכדוך, תפיסה עצמית שלילית ולחוסר חשק לעשות דברים ולהתמודד בהתאם- ומכאן לדיכאון.

כיצד ניתן להתמודד ולטפל בהפרעות חרדה?

למדו קצת על הפרעות חרדה. ההבנה כיצד חרדה “עובדת” היא המפתח לטיפול ראשוני. קראו על סוגים שונים של חרדות, והשוו את החוויה שלכם למתואר. הכוונה אינה לאבחן את עצמכם – אלא להבין קצת יותר מול מה אתם מתמודדים, כך שתוכלו לתאר באופן מדויק יותר את הקשיים שלכם כאשר תפנו לאיש מקצוע בהמשך.

במקביל ללמידה, התייעצו עם רופא המשפחה. חשוב לשלול את קיומן של הפרעות פיזיולוגיות שונות, בעיקר עבור אלה המתמודדים עם התקפי חרדה הכוללים סימפטומים גופניים משמעותיים. רופא המשפחה יוכל לסייע לכם לוודא כי לא מדובר בתופעות לוואי של תרופות אותן אתם נוטלים או בעיה רפואית אחרת.

לבסוף, מצאו מטפל מוסמך. אם אתם מרגישים שהחרדה הולכת וגובה מכם מחיר גדול יותר ויותר, אם אינכם מצליחים להתמודד איתה בעצמכם או בעזרת הקרובים לכם, אתם ממש לא לבד. לעיתים קרובות קשה להתמודד עם חרדה בלי עזרה חיצונית מאיש מקצוע.

בחרדה אפשרי וגם חשוב לטפל.

אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את המענה והטיפול שהכי מתאימים לכם.

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

שירלי צוק

תאמו עימי פגישה

דילוג לתוכן