לחיות עם מתבגרים בתקופת הקורונה

לחיות עם מתבגרים שמטפסים על הקירות בבית בתקופת הקורונה  – איך מתמודדים עם זה?

בהחלט לא פשוט.

גם בתקופות רגילות שלא כוללות התמודדות עם מגיפה עולמית ההתמודדות עם מתבגרים היא בלשון המעטה מורכבת. בין אם זה ההתנגדות שלהם לכל מה שאנחנו אומרים, הוויכוחים, ההתנצחויות וההתחצפויות.

בתקופה המורכבת בה אנו חיים היום כשיש צורך לשמור על המתבגרים בבית והם לא יכולים להיפגש עם חברים, רמות המתח והלחץ עולים ואין כמעט יכולת למתן אותם מאחר וההורים והמתבגרים נמצאים בסיר לחץ אחד בלי אפשרות לברוח לפעילות מחוץ לבית ולחברים.

אני יכולה להעיד מניסיון כי בתחילת התקופה אי שם באמצע מרץ כשהודיעו על סגירת בתי הספר עוד הצלחנו להעביר את השעמום והחוסר מעש במטלות בית, בהכנת אוכל יחד ומשחקים משותפים. ככל שעבר הזמן והצורך של המתבגרות לצאת מהבית ולחזור לבלות עם חבריהן גבר המצב בבית הפך להיות מעיק ולחוץ. הצורך להסביר כל פעם מחדש למה אי אפשר לצאת ולראות חברים הוציא לכולנו את "המיץ" ובסופו של דבר כל בני הבית נעשו עייפים מנטלית וגופנית ממצב הסגר.

אני בטוחה כי רובכם חוויתם זאת בתקופה האחרונה, אם אתם הורים לילדים בגילאי 12-18. אם כך, מה ניתן לעשות ואיך אפשר לנצל את המצב על מנת לפתח כישורים אצל המתבגרים שיעזרו להם גם לאחר התקופה הזו? 

הנה כמה טיפים:

• שתפו את ילדיכם המתבגרים במצב, הן במצב בבית, הן בתחושות שלכם לגבי המצב והן בצורך שלכם בעזרה מצידם בתקופה הזו. אין זו בושה להודות בפניהם שהמצב לא שוט. כמובן, אין צורך להחדיר בהם חרדה אבל שיחה אמיתית וכנה על המצב שלכם והמצב בבית והצורך שלכם בעזרה יכול להוביל לקשר קרוב, בוגר וכנה ביניכם ולכך שהמתבגרים בבית יקבלו תחושה שאתם סומכים עליהם ורואים בהם בוגרים אחראיים ולא ילדים מפונקים.
• בהקשר של נושא הבידוד החברתי אתם עשויים להיתקל באמירה "אבל כולם נפגשים בחוץ" או "אני רק נפגשת עם חברה" וכמובן קשה לנהל קשרים רומנטיים רק באמצעים וירטואליים. מאוד חשוב שתהיו פתוחים לשמוע מה יש להם לומר. אתם לא חייבים להסכים, אבל לשמוע ולהיות אמפטיים זה הבסיס. אחר כך ולהבדיל ממצבי יומיום, הוראות המדינה עומדות לצידכם וזה לא החלטה אישית שלכם אלא זה החוק. שוב, אין צורך להפחיד ולגרום לפאניקה אצל המתבגרים אבל שיחה על החשש מהידבקות, בייחוד בקבוצת הגיל שלהם ובקשה כנה שלכם לשמור גם עליכם- ההורים שלהם- יכולה להקל על המאבק בצורך שלהם לצאת ולהיפגש עם חברים. כמו כן, חשוב מאוד להפעיל שיקול דעת וגמישות כי אחרת המצב יכול לצאת משליטה- אם יש חבר שידוע לכם כי הוא ומשפחתו שומרים על בידוד ניתן להסכים כי ייפגש עם ילדיכם.
• חששות מהעתיד- למתבגרים לעומת ילדים קטנים יש תמונת עתיד. חשוב לפתוח איתם שיחה על המחשבות לעתיד. אולם, כיוון שהעתיד לא לגמרי ברור נסו לבנות תמונה משותפת לעתיד הקרוב שיבוא אחרי הקורונה. בנית תמונת עתיד ריאלית, גם אם היא קשה, מפחיתה אי ודאות וניתן להתגייס אליה. מתבגרים מאוד דואגים מהתרוששות כלכלית, חלקם חשים שיש להם אחריות על שלום המשפחה, חלקם מבוהלים מ"ירידה" באיכות חייהם אליה התרגלו. ראוי שהשיחה תעשה אחרי שההורים ליבנו ביניהם את המצב, כדי שהעובדות שלפחות למבוגרים ידועות, תהינה חלק מהשיח. חשוב לזכור כי מתבגרים לא עשויים מזכוכית שבירה – הם יכולים להיות בעלי חוסן ותושייה אם רק תאפשרו להם. מה שמפחיד זה אי וודאות ודמיונות על מה שיהיה ומה שמרגיע זו שיחה פתוחה בוגרת ומכבדת.
• נסחו כללים משפחתיים- תוכלו לנסח יחד עם המתבגרים כללים משפחתיים, שיאפשרו לבני הבית להסתדר אחד עם השני תוך שמירה על הכבוד והצרכים של כולם. השימוש בכללים בהירים ועקביים עוזרים לילדים ומתבגרים ללמוד גבולות ולקבל אחריות על התנהגותם. כללים יעילים כוללים ניסוח ברור לגבי ההתנהלות הרצויה, תוך קביעת התוצאות להפרתם. הם מבהירים לילדכם למה אתם מצפים, ומסייעים לכם לזכור למה לצפות ולמה להגיב. באופן זה, הם תומכים בהתנהלות שלווה ומסייעים במניעת התפרצויות, מריבות או פגיעות בין הילדים. התאימו את הכללים לצרכים המשתנים של המתבגרים, תוך הקשבה ודיון משותף, בכדי לסייע להם לפתח משמעת עצמית ואוטונומיה.
• השתמשו בשבחים ותגמולים- גם אם נראה שבני הנוער אינם תלויים בכם עוד, הם עדיין זקוקים לאישורכם. לא ניתן להפריז בחשיבות השימוש בשבחים כאשר רוצים לשנות התנהגות מאתגרת. אמנם, קל יותר להגיב רק להתנהגות שאינכם אוהבים ולכן חשוב שתחפשו זמנים שבהם הילד מתנהג באופן שאתם אוהבים, גם אם מדובר בהצלחה קטנה, ונסו לתפוס מיד את תשומת לבו. השתמשו בשבח כדי לתאר במדויק את מה שאתם אוהבים בהתנהגות של ילדכם. ניתן לשבח גם מאמצים ולא רק הישגים, על מנת לעודד את ילדכם להמשיך ולהתאמץ יותר בעתיד.
• והכי חשוב- שמרו על השפיות שלכם כהורים. הילדים כבר עלו לכם על כל העצבים, התקרה כבר נופלת לכם על הראש, כבר הפעלתם, שיחקתם, שעשעתם, בישלתם, ניקיתם, האכלתם, הייתם בזום בעבודה ודאגתם לכולם.

סופסוף הגיע הערב או ליתר דיוק, הלילה שהוא רק שלכם. חפשו מקום שקט רק לכם ההורים, הכינו לכם משקה או משהו טעים לאכול. אם חשוב לכם להירגע מול הטלוויזיה אז הפעילו אותה על מוד של ניקוי ראש – לא עוד מידע על הקורונה, לא עוד פרשנים ולא עוד טרגדיות. חפשו משהו מרגיע ומשעשע שיסיח את דעתכם מהיום והצרות. בנוסף לכך, קחו 3 דקות לכל אחד מכם, קטרו במשך שלוש דקות – אף אחד לא מפריע, לא מצטדק, לא מבקר רק מקשיב לשני ואז מתחלפים וגם לבן או בת הזוג יש זמן לקטר. ללא הפרעה, הצטדקות או ביקורת. סיימתם – קחו נשימה עמוקה. ועכשיו כל אחד בתורו אומר על מה לדעתו / הרגשתו מגיע לו כל הכבוד היום? זה הולך ככה: "כל הכבוד לי ש…" ואחרי זה "כל הכבוד לך ש…" עכשיו מתחלפים ובן או בת הזוג אומר/ת: "כל הכבוד לי ש.." ואח"כ "כל הכבוד לך ש…". בנוסף, נסו למצוא זמן לתכנן דברים ליום למחרת ונסו לחשוב על משהו שיעשה לכם כיף ולהוסיף אותו לסדר היום.