קטינים פוגעים מינית- עבריינים או קורבנות?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
פגיעות מיניות בילדים

קל לנו יותר לחשוב על ילדים כעל יצורים נטולי מיניות ה”מגלים” את מיניותם בגילאי ההתבגרות (ואם אפשר- גם קצת אחרי…).
עם זאת, ידוע היום כי כבר פעוטות צעירים מגלים עניין באיברי המין ונהנים ממגע בהם, משחקים במשחקים בעלי גוון מיני ומגלים סקרנות לגבי עירום ויחסי מין.
התנהגויות אלו הן נורמטיביות, ומרבית הילדים לומדים בקלות את קוד ההתנהגות המצופה מהם בהקשר זה (איסור על מגע באיברי מין בציבור, איסור על מגע בילדים אחרים וכד’).
בדרך כלל, קודים של התנהגות מינית נורמטיבית מופנמים ומלווים את הילד גם בגילאי ההתבגרות, אך כפי שמעידות מהדורות חדשות רבות מדי לאחרונה- בחלק מן המקרים קודים אלו מופרים בבוטות, וילדים ונערים לוקחים חלק בפעילות מינית בעלת אופי פלילי- החל מהטרדה מינית מילולית, דרך הצצה או התערטלות בפני נשים ללא הסכמתן ועד אונס מלא. 

קטינים פוגעים מינית עשויים לבוא מכל רקע סוציו-אקונומי. גילם הממוצע של פוגעים מינית הוא 14, וכשליש מהם לקחו חלק בפעילות עבריינית קודם לביצוע העבירה המינית. למעלה מחצי מהפוגעים מינית חוו אובדן הורה ומרביתם לומדים במסגרת לימודית אך מאופיינים בבעיות התנהגות, קשיי למידה וההיעדרויות רבות מבית הספר.
עם זאת, מרבית הפוגעים מינית אינם בעלי אפיונים דמוגרפיים או אישיותיים ייחודיים ביחס לבני גילם. מה, אם כן, גורם לילדים ובני נוער ‘נורמטיביים’ אלו לבצע עבירות מיניות קשות?

כאשר ילדים צעירים מפגינים אלימות מינית, במרבית המקרים מדובר בביטוי של מצוקה רגשית קשה המתעוררת על רקע של התעללות פיסית או רגשית, הזנחה וחשיפה אינטנסיבית לתכנים מיניים בלתי הולמים. בחלק מן המקרים (בעיקר בגיל הרך), ההתנהגות המינית היא ביטוי לחוסר ידע ממשי של הילד על ההתנהגות המינית המצופה, או ניסיון להשיב את השליטה לחייו על ידי פגיעה בחלש ממנו, באותו האופן בו הוא עצמו נפגע על ידי חזקים ממנו. 

פוגעים מינית בגיל ההתבגרות

בגילאי ההתבגרות התמונה הולכת ונעשית מורכבת יותר, מאחר והמתבגר ניחן ביכולות הקוגניטיביות המאפשרות לו להבין היטב את אופיים השלילי והפוגעני של מעשיו. בהתאם, חלק מהמתבגרים חווים בושה ואשמה בנוגע למעשיהם, ומפחדים מגילויים הן מתוך חשש מעונש והן מתוך חוויתם את עצמם כסוטים, מוזרים ולא נורמליים. 

לעומת זאת, חלק מהמתבגרים הפוגעים נוטים לצמצם את משמעות מעשיהם (“היא קטנה, היא לא תזכור”; “רק נגעתי, לא אנסתי או משהו כזה”). תפיסה מצמצמת זו מחוזקת על ידי גורמים סביבתיים: משפחה אשר מעדיפה להתעלם ולהעלים את הפגיעה מתוך בושה או חשש שחשיפתה תביא לגילוי התעללות מינית במשפחה; אנשי חוק הרואים בפגיעה “מעידה חד פעמית”, במיוחד כאשר מדובר במתבגר שהתנהגותו נורמטיבית בהיבטי חיים אחרים; מסרים חברתיים לפיהם טבעי שנער מתבגר יימשך להתנסויות מיניות. 

מעבר לנסיבות החיים והמאפיינים הדמוגרפיים של הפוגעים מינית, מצביעים מחקרים על מעגל פגיעה אשר מביא לפגיעות מיניות חוזרות. 

פגיעה מינית מתחילה בטריגר אשר מעורר חוויה רגשית שלילית (כעס, חוסר אונים, פחד) שמלווה בפנטזיות על האופן בו תפחית אלימות מינית תחושות אלו.
לאחר מכן עשוי להתבצע שימוש בחומרים אשר פוגעים בעכבות הטבעיות (סרטי פורנו, חומרים פסיכו-אקטיביים) ולאחר מכן- תכנון וביצוע של הפגיעה המינית. בהמשך, כאשר הפוגע זוכר את ההקלה, ההנאה או תחושת הכוח שסיפקה לו הפגיעה המינית- גדלה הנטייה לפנייה נוספת אליה גם בעתיד.

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

שירלי צוק

תאמו עימי פגישה

דילוג לתוכן