פגיעות מיניות בילדים ונוער

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מהי תקיפה מינית ?

פעולה בעלת הקשר מיני הנעשית כלפי קטין/ה – בין אם באיום או בהסכמה – על ידי אדם מבוגר ממנו/ה, כולל מי שבעצמו קטין. בכלל זה ניתן למנות רמיזות מיניות, איום מילולי, חשיפת איברי מין, הצצה, הפשטה, ליטוף, נגיעה, וחדירה. גם חשיפת ילד/ה לתכנים פורנוגרפיים היא פגיעה מינית.

פגיעה מינית בילד מסבה נזק עצום לקורבן ומהווה עבירה חמורה על החוק.

במרבית המקרים, הפגיעה המינית בילדים אינה מלווה בהפעלת כוח. די בתמימותו של הילד ובסמכותו הרבה של המבוגר כדי לאפשר את ניצול הילד, לעתים תוך פיתויים או איומים שונים, ללא הפעלת כוח פיסי. 

מה מאפיין פגיעה המינית בילדים?

פגיעה מינית בילדים היא תופעה רווחת. אחד מכל שישה ילדים וילדות יפגע מינית לפני גיל 12. עד גיל זה, שיעור הפגיעות דומה בבנות ובבנים. למרות הנזק ההרסני שגורמת הפגיעה, רובם המכריע של הילדים והילדות לא ידווחו עליה באופן מידי – או בכלל.

בקיץ, הילדים יוצאים מהמסגרות החינוכיות, מסתובבים לבדם לעתים תכופות יותר, בעוד פיקוח ההורים, שנמצאים זמן רב בעבודה, מתרופף. לכן, גם בקיץ חשוב שאנו, ההורים, נשים לב לשמירה על ילדים/ות מפני פגיעות מיניות.

גם בזמן החופשה יש להקפיד על בטיחות הילדים מפני פגיעות מיניות, לנקוט באמצעי זהירות, ולגלות ערנות לסימני אזהרה העשויים להעיד על פגיעה. יש לשים לב לסימנים פיסיים, כמו דימומים וגירויים באיברי המין, התנהגות מינית או ידע על מין שאינו הולם את גיל הילד/ה, חזרה להרטבה אצל ילדים/ות שנגמלו, שינויים קיצוניים בהתנהגות, נדודי שינה, הסתגרות חברתית, הופעת הפרעות אכילה, ועוד.

ילדים, לרוב, מתקשים לספר על התקיפה ולעתים אף לא יודעים לאפיינה ככזאת, ועל כן למבוגרים שסביבם – הורים, מורים, גננות, וכולי – ישנו תפקיד משמעותי באיתור הפגיעה.

כשני שלישים מ-40 אלף הפניות שהתקבלו במהלך השנים עד כה במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית עסקו בפגיעה מינית בילדות, ובדרך כלל הפניות התקבלו מאת הנפגע/ת בבגרותו/ה. 

קשיים בגילוי הפגיעה וסימנים שעלולים להעיד על פגיעה מינית בילד

קושי מרכזי בטיפול בילדים נפגעי התעללות מינית הוא הסתרת והכחשת הפגיעה.

ילדים קטנים תלויים בהוריהם ובמבוגרים אחרים באופן מוחלט. תלות זו, המביאה את הילד להניח כי המבוגרים רוצים בטובתו, נלווית לנטייה הטבעית לציית למבוגרים והופכת את הילד לפגיע במיוחד להתעללות מינית ולזיהויה ככזאת: עד גילאי 5-6 שופט הילד את המעשים לפי תוצאותיהם ולכן, כאשר הוא מתוגמל על האקט המיני, הוא עשוי שלא להבין כי נפגע (“אם אמרו לי שככה כולם עושים, או נתנו לי ממתקים אחרי- כנראה שזה בסדר”). בגילאים מאוחרים יותר, עשוי הילד לזהות כי המעשה אסור אך איומי והבטחות המתעלל עשויים למנוע ממנו את חשיפת ההתעללות (“הכל יהיה בסדר אם תשמור על זה בסוד”, “אני אהרוג אותך ואת המשפחה שלך אם תספר למישהו”). כמו כן, ילדים רבים חשים אשמה או חוששים שייענשו על חלקם במעשה המיני (לעיתים מאחר והמתעלל אמר להם כי הם פיתו/ רצו במעשה), וחלק מהם אינם מסוגלים לספר על ההתעללות עקב גילם הצעיר או עוצמת הטראומה. יתר על כן, לפעמים מנסים הילדים לספר על שעברו אך המבוגרים סביבם מכחישים או מתעלמים מדבריהם. 

קושי מרכזי נוסף בטיפול בהתעללות מינית הוא היעדרן של התנהגויות או סממנים חד משמעיים המצביעים על קיומה. יחד עם זאת, ישנם מספר אלמנטים העשויים לעורר חשד לפגיעה מינית:

סימנים התנהגותיים:
שינוי קיצוני בהתנהגותו של הילד. ילד שקט שהופך לחסר שקט או חוצפן, או ילד שהיה חביב וחברותי שמסתגר ומתבודד באופן פתאומי. ילד שלא היו עמו בעיות התנהגות ופתאום מתחילות בעיות כאלה. דיבור של הילד על מין, באופן שאינו תואם את הגיל. ציורים או סיפורים בעלי גוון מיני או על מעשים מיניים שאינם תואמים את הגיל. משחק הכולל התייחסות למין או ביצוע תנועות של יחסי מין אצל ילדים צעירים שלא אמורים להכיר תנועות אלה ולדעת מה משמעותן.

סימנים חיצוניים:
הרזיה או השמנה פתאומיים, ילדים (במיוחד ילדות) שמתחילים ללבוש בגדים גדולים וארוכים שמטשטשים את סימני הגוף, או להיפך: ילדה שמתחילה ללבוש ביגוד סקסי שאינו תואם את גילה. הזנחה חיצונית קיצונית המנוגדת למראהו של הילד בעבר, או טיפוח קיצוני פתאומי שאינו תואם את הגיל.

מצב רוח:
ילד שחלה ירידה משמעותית במצב רוחו. ילד שהיה בעל מזג נעים או שמח והופך להיות עצוב או כעוס. ילד שמצב הרוח שלו הופך להיות אפאטי ואדיש בניגוד למה שאפיין אותו בעבר.

תפקוד לימודי:
לעתים תתרחש ירידה חדה בלימודים. קשיים בריכוז בזמן שעור, או ירידה במוטיבציה ללימודים אצל ילד שהיה תלמיד טוב ובעל מוטיבציה בעבר. 

היכן עלולה להתרחש תקיפה מינית של ילדים?

תקיפות מיניות קיימות בכל שכבות האוכלוסייה ובכל אזורי הארץ, ללא הבדל דת, מוצא, לאום או מצב כלכלי.

רוב הפוגעים הם גברים, אבל חשוב לדעת שגם נשים פוגעות, וגם ילדים יכולים לפגוע בילדים אחרים.

אנו מלמדים את ילדנו להיזהר כשהם מסתובבים בחוץ ולא לדבר עם זרים. אבל, למעשה, הסכנה העיקרית אורבת בסביבתו המוכרת של הילד. כ-85 אחוזים מהפגיעות המיניות מתבצעות על ידי אדם המוכר לילדים, כמו בן משפחה, מורה, בייביסיטר, מדריך בקייטנה, שכן, או ילד אחר מסביבתו.

חשוב לדעת שלפגיעה מינית בילדים יש פעמים רבות דפוס מתמשך, ולרוב היא אינה מדוברת ונותרת עטופה במעטה של חשאיות וסוד. משמעות הדבר היא שלנו, המבוגרים, יש תפקיד חשוב באיתור ההתעללות, שיכול לעצור אותה כבר בתחילתה. להקניית כלים למניעה ההתעללות יש חשיבות רבה בעצירת הפגיעה וטיפול בטראומה של הילד/ה.

איתור הפגיעה חשוב גם לצורך מתן מענה לטראומה של הנפגע/ת והגשת טיפול שיכול לצמצם את השלכותיה. לטיפול בילד יש חשיבות קריטית להמשך התפתחותו ולרווחתו בעתיד, כאדם בוגר.

במחקר רחב-היקף בראשות חוקרים מהמרכז לחקר החברה באוניברסיטת חיפה, ציינו מרבית הילדים ובני הנוער שנסקרו כי היו מעדיפים לדווח על פגיעה כלשהי, כולל פגיעה מינית, לאחד מהוריהם: כ-89 אחוזים לאימא וכ-73 אחוזים לאבא. במלים אחרות, ילדים רואים בהוריהם את המקום הבטוח ביותר לספר על פגיעה שחוו. לכן, חשוב לשמור עמם על ערוץ תקשורת פתוח בנושאי מיניות ולהעניק להם ביטחון שאנו, ההורים, נאהב אותם בכל מצב ונעמוד לצדם ללא שיפוטיות. 

מניעה

מניעה של פגיעות מיניות נסמכת, בראש ובראשונה, על לימוד כללי היזהרות בסיסיים לילדים ופיתוח שיח על מיניות עם הילד/ה, המקנה לו/לה מידע לגבי מיניות בריאה. זהו שיח הכולל דיבור פתוח בנושאי מיניות, הקניית ביטחון עצמי של הילד/ה בגופו/ה ואהבת גוף זה, גישה מגדרית שוויונית, והכרה בכך ש”גופי ברשותי” ורק אני מחליט\ה על גופי. 

טיפול בפגיעות מיניות בילדים

קיומו של טיפול פסיכולוגי במקרה של תקיפה מינית \ פגיעה מינית הינו קריטי ביותר. יש קושי רב לגייס כוחות להתמודדות עם האירוע או האירועים לבד או בעזרת משפחה, כיוון שבני המשפחה עוברים בעצמם חוויה מאוד קשה. יש חשיבות מכרעת למציאת אוזן קשבת אובייקטיבית אשר ניתן לשתף, להישען ולתאר את שהתרחש בצורה נכונה ואמיתית, לשוחח על הרגשות שהאירוע מעלה, על מחשבות שמתרוצצות ומטרידות, ולהתחיל תהליך של עיבוד מעמיק והתאוששות מהמשבר הן עבור הילד והן עבור בני משפחתו.

כאשר אנו ניגשים לטפל בקורבן לפגיעה מינית, אנו לוקחים בחשבון כמה גורמים, כגון גיל, נסיבות הפנייה לטיפול, מצב רפואי ואופי הטראומה. מטרת הטיפול, מלבד לטפל בבעיות הנפשיות אשר התעוררו בעקבות הפגיעה, היא גם למנוע את התפתחותן של בעיות והפרעות נפשיות בעתיד.

ילד אשר עבר התעללות מינית, חווה פגיעה קשה בחוויית הקשר הבין אישי עם אדם אחר. ולכן מוקד הטיפול בעיקרו בשיקום היכולת לקשר בין אישי, וחוויה מתקנת של יחסים עם מבוגר תומך שניתן לסמוך עליו. במסגרת הטיפול מקבל הילד הכרה בכאב העצום שחווה, אל מול ההסתרה והסודיות, האירועים הטראומתיים, הבושה, האשמה ועוד… כל אלה זוכים לתהליך עיבוד מחדש של הטראומה, בסביבה מאפשרת, תומכת ומקבלת.

בנוסף, הטיפול מסייע בהפחתת הסימפטומים הפסיכולוגיים הנלווים בדרך כלל לפגיעה מסוג זה כגון הפרעות אכילה, דיכאון, חרדה, סמפטומים פוסט טראומתיים ועוד. הטיפול מסייע ועוזר בתהליך שינוי דפוסי התנהגות בעייתיים אשר התעוררו עקב הפגיעה, כמו למשל הרסנות, התנהגות מינית בלתי מבוקרת, ועוד.

החשיפה של ההתעללות המינית מערערת ומטלטלת את הילד ואת המשפחה כולה, בפרט את יחסי ההורים עם הילד, במיוחד כאשר הפוגע הוא אחד ההורים אך גם כאשר הפגיעה מתרחשת מחוץ למשפחה.

מבחינת ההורים המודאגים, ניתן לציין כי ישנה חשיבות רבה ביותר לפקיחת עין ואוזן לגבי התנהגותו של הילד ועל האחריות של ההורה להיות עם האצבע על הדופק בכל הקשור לשינויים בהתנהגות הילד אשר מעוררים חשש ודאגה. חשוב להבהיר כי ככל שעובר זמן רב יותר מהתרחשות האירוע לפנייה לטיפול, כך הבעיות הנפשיות מעיקות יותר והטיפול מורכב יותר.

טיפול באירוע טראומטי כולל מפגשים עם הילד, עם הוריו, ובמידת הצורך גם עם גורמים חינוכיים מעורבים. הילד הוא חלק ממערכת שלמה בה הוא חי, משפחה, בית ספר וחברה. ועל כן ראייה כלל מערכתית תורמת להבנת חייו והמצבים בהם הוא עומד. בנוסף, חשוב לגייס את הסביבה הנדרשת במאמץ לעזור לילד להתגבר על הטראומה ולחזור לשגרת החיים.

בכדי למזער נזקים, מומלץ לבצע התערבות קרובה ככל האפשר לאחר הטראומה, אופי ההתערבות חייב להתבצע על ידי מטפל מוסמך לטיפול מסוג זה, וזאת על מנת לאפשר לילד לבטא את רגשותיו באופן כזה שיסייע ויתמוך בעיבוד החוויה ולא יגרום להחמרת המצב.

בטיפול לפגיעות מיניות בילדים ונוער תוכלו לקבל:

  • פסיכותרפיה להחלמה מטראומות מיניות
  • יעוץ בהחלטה האם לחשוף את הסוד של הפגיעה מול חברים, משפחה, בני זוג
  • יעוץ, טיפול והדרכה בנפגעים משניים: בני זוג, אמהות של נפגעות וקרובי משפחה
  • יעוץ וליווי בהחלטה האם לפתוח תיק בבית המשפט
  • חוות דעת מומחה לבית המשפט