ייעוץ וליווי מגדרי - תהליך לשינוי מין

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לא רק הומו והטרו-סקסואליים: טיפול בביסקסואלים ובטראנסג’נדרים

מלבד לאנשים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית קיימות נטיות ואוריינטציות מיניות נוספות. בקטגוריה זו נכללים, למשל, בי סקסואלים וטראנס ג’נדרים, אשר מתמודדים אף הם עם אתגרים ייחודיים. בדומה לטיפול לקהילה ההומו-לסבית, הטיפול בהם עשוי להתמקד בקשיים הנוגעים לנטייה או הזהות המינית והדגש הוא על יכולתו של המטפל להכיר ולקבל את בחירותיו של המטופל, כאשר לנגד עיניו עומדת זכותו של המטופל לקיים חיים אותנטיים וחופשיים. עם זאת, לעיתים מצריך הטיפול באוכלוסיה הטראנס-ג’נדרית הכרות עם מאפייניה הייחודיים של הקבוצה ותהליכי שינוי/ההשלמה עם המגדר, כך שהמטפל יוכל ללוות באופן המקצועי ביותר תהליכים כניתוח שינוי מין או מעבר לאורח חיים לפי המגדר האחר (למשל, גבר הבוחר שלא לעבור ניתוח לשינוי מין אך מעוניין לחיות כאישה לכל דבר).
 

סוגים של זהויות

Gender bender – דראג, קוויר, מגלמי חזות נשית לצורך הרגשה טובה יותר, להביע שוני וערעור על גבולות המגדר המקובלים על ידי החברה (קוויר), או לספק בידור (דראג קווין).

טרנסוויסטיטים/ Cross dressers – לבישת לבוש או פרטי לבוש של המגדר השני להרגשה פסיכולוגית נוחה יותר או לצורך סיפוק מיני. בדרך כלל הלבישה היא זמנית ולאחר הסרתם האדם חוזר לזהות המגדר התואמת את המין הביולוגי.

אנדרוגינוס – ערבוב תכונות גבריות ונשיות על מנת להרגיש שלמות אישית.

טרנסקסואלים – המין הביולוגי והשיוך החברתי נמצאים בסתירה עם זהות המגדר. מגבר לאישה נקרא M to F ומאישה לגבר נקרא F to M. ישנם טרנסקסואלים הבוחרים לחיות את חייהם בזהות המגדר המתאימה להם ללא ניתוח לאברי המין. חלקם משתמשים בהורמונים או בניתוחים קוסמטיים על מנת לשנות סממני מין משניים, כגון שיעור, חזה נשי, גוון קול ועוד. כמו כן, ישנם טרנסקסואלים הבוחרים לעבור ניתוח לשינוי אברי המין. הדבר דורש את אישור משרד הבריאות, היות האדם בטיפול פסיכולוגי, חיים של שנה לפחות (ובישראל שנתיים) בזהות המגדר המיועדת ונטילת הורמונים (סיני, 2013).
 

הקטגוריות המוצגות אינן חד משמעיות ואינן משקפות את המגוון הרבגוני שקיים בהגדרה של טרנסג’נדר. כאמור, טרנסג’נדרים עשויים לעבור או לא לעבור טיפולים רפואיים. בכל אופן, זהות המגדר נקבעת על פי תחושתו האישית של האדם, ואנשים טרנסג’נדרים מעוניינים שיפנו אליהם במגדר המתאים, מבלי לפלוש לפרטיותם הפיזיולוגית.

זהות מגדרית- אי התאמה בין המין הביולוגי למגדר ודיספוריה מגדרית

זהות מגדרית מתייחסת לתחושתו של האדם כי הוא גבר או אישה. במרבית המקרים מתפתחת תחושה זו בגילאי שנתיים-שלוש, והיא תואמת את מינו הביולוגי של האדם (זהותו המינית). יחד עם הגדרת המין אנחנו לומדים שבעולם החברתי ישנם גם “תפקידי מגדר”- כל אותם תפקידים ופעילויות המבדילים בין נקבות לזכרים בתרבות בה אנו חיים. הציפייה החברתית היא שההתנהגות המגדרית תהיה תואמת את מינו של הפרט.

המונח טרנסג’נדר כולל קשת רחבה של זהויות אשר קשורה לחוסר ההלימה ולהתנהגויות שאינן תואמות בין היותו של האדם זכר או נקבה, לבין תחושתו כגבר או כאישה, בעוצמות שונות. לא כל מי שחש תחושה של חוסר הלימה בין המין הביולוגי לבין הזהות המגדרית הוא/היא טרנסקסואל.
 

דיספוריה מגדרית

מתייחסת לתחושה ממושכת של חוסר שביעות רצון וחוסר התאמה של אדם למינו. כמו כן, דיספוריה מגדרית מתבטאת במתח קבוע ובעל עוצמה גבוהה בקשר למין הביולוגי המולד, הזדהות עזה עם המין השני ותשוקה להשתייך אליו. ילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם דיספוריה מגדרית חשים חוסר נוחות מתמשך עם המין שלו/ שלה, או תחושת חוסר התאמה בתפקידי המגדר תואמי המין הביולוגי. הם עשויים לתאר תחושה של היותם “גבר כלוא בגוף של אישה” או “אישה שבטעות נולדה גבר”, ולהרגיש חוסר נוחות סביב ביצוע התנהגויות תואמות מגדר כלבישת בגדי נשים/גברים, התנהגויות ומחוות גופניות תואמות מגדר ואימוץ תחומי עניין אשר התרבות מבני מינם לאמץ. תחושת דיספוריה מגדרים עשויה להופיע החל מגילאי הילדות המוקדמים, בסביבות גיל ארבע ופעמים רבות היא מלווה במצוקה רגשית הנובעת מההתנגשות בין החוויה הסובייקטיבית לסממנים הגופניים ודרישות הסביבה. לדוגמא, דיספוריה מגדרית נוטה לעורר מצוקה רבה בגיל ההתבגרות כאשר מופיעים סממני מין גבריים או נשיים והלחץ הסביבתי “להיות גבר” או “להתנהג כמו אישה” הולך וגדל.
 

כילדים יכחישו אלה החווים דיספוריה מגדרית  את המבנה האנטומי של גופם, ירצו ללבוש בגדים סטריאוטיפיים למין האחר, ויעדיפו משחקים ופעילויות המזוהות עם המין האחר. בנים לדוגמה יתלבשו בבגדים נשיים, התנהגותם ותנועותיהם יראו נשיים, והם יתעלמו מאברי מינם או יסלדו מהם- יטענו שהפין או האשכים הם דוחים או עומדים להיעלם, או שעדיף היה אילו לא היו כלל. כמו כן עשויה להיות דחייה ממשחקים קשוחים וצעצועים או פעילויות זכריות טיפוסיות. בנות לעומת זאת תפתחנה דחייה מהטלת שתן בישיבה, טענה שהיא מגדלת או תגדל פין או הטענה שהיא לא רוצה לגדל שדיים או לקבל וסת, או דחייה משמעותית מלבוש נשי מקובל ויעדיפו את משחקי הבנים ולבושם.

לעיתים קרובות תגובת הסביבה תהיה לעג ודחייה. אותם ילדים עלולים להיתקל בקשיים חברתיים, ולסבול מלעג והתנכלויות לא רק מצד בני גילם, אלא גם מצד מורים והורים שמתקשים לקבל את הופעתם והתנהגותם השונה. בשל כך לעיתים קרובות אותם ילדים יעדיפו להימנע מחברה, ויעדרו לעיתים תכופות מבית הספר.
 

בקרב מתבגרים ומבוגרים הדיספוריה המגדרית מתבטאת באמונה שהיא או הוא נולדו למין הלא נכון, תשוקה מוצהרת להיות בן/בת המין האחר, תשוקה לחיות או לזכות ליחס כבן/בת המין האחר וכן ניסיון לשכנע את הסביבה בכך שיש לו/ לה תחושות ותגובות אופייניות למין האחר. כמו כן יהיה עיסוק רב בניסיון להיפטר מסימני מין ראשוניים או משניים (למשל: בקשה לקבל או הורמונים, או לבצע ניתוח, או פרוצדורות אחרות לשינוי פיזי של סימני מין על מנת להדמות למין האחר).
 

ג’נדר קוויר

התיאוריה הקווירית יוצאת נגד הדיכוטומיה בהתייחס להגדרת שני המינים: מהי אישה, מהו גבר, התנהגות “גברית”, התנהגות נשית” ושאר סטריאוטיפים. המילה “קוויר” היוותה בעבר כינוי גנאי הומופובי, ניכוסו ככינוי עצמי חיובי מבטא עמדה של התרסה כלפי הנורמה המינית והמגדרית והתנגדות לרעיון הנורמליות בכלל. במרכז הרעיון הקווירי עומד הערעור על התפיסה של טבעיות בכל הנוגע למין-מגדר-מיניות והקשר ביניהם.
 

התאוריה הקווירית מאמינה שיש מקום לשונות ולכל הוואריאציות החיצוניות מבחינת סימני מגדר, מבחינת נטייה מינית ועוד.

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויתר בני נוער המאמצים לעצמם זהות “קווירית” – הם אינם מעוניינים בהגדרה מוחלטת לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית (כהומואים, לסביות, ביסקסואלים או טרנסג’נדרים). הם חשים כי ההגדרות החברתיות בנוגע לגבריות או נשיות אינם תואמים את הרגשתם הפנימית ואינם מעוניינים בהגדרה ברורה לגבי זהות המגדר.