פגיעה מינית בגברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
פגיעות מיניות במבוגרים

תקיפה מינית של גברים אינה נדירה כפי שנוהגים לחשוב, היא גם אינה תופעה של קהילת ההומוסקסואלים דווקא. גם גבר שאינו הומוסקסואל יכול לעבור אונס על ידי, לרוב, גבר אחר (שגם הוא לא בהכרח בעל נטיות הומוסקסואליות). למה? כי תקיפה מינית אינה קשורה למין, היא אקט של אלימות שנעשה בו שימוש באיברי המין. היא מכוונת להשפיל את האדם השני, המין שלו הוא עניין משני לצורך זה. הסטטיסטיקה הרשמית מדברת על אחד מכל שישה גברים שעברו תקיפה מינית בשלב כלשהו בחייהם. גבר שהותקף כמעט לעולם לא יתלונן במשטרה, הבושה סביב הפגיעה היא כה גדולה עד שייתכן וייקח לו זמן רב לספר למישהו על מה שעשו לו. נפוץ מאוד בלבול בזהות המינית ובהעדפה המינית אחרי התקיפה, גם כשאלו לא היו נוכחים קודם לכן. הנפגע מייחס את הסיבות לפגיעה להיותו נשי או בעל נטיות הומוסקסואליות, שמשכו את התוקף אליו, אולם זה לא המצב. התוקף בוחר את הקורבן על פי שיקולים שקשורים בו, בתוקף ופחות בנפגע.
 

מאפיינים של גברים שעברו פגיעה מינית


הכחשה ופגיעות

לנפגעים יש הרבה פעמים קושי להכיר בכך שמה שקרה הוא אכן התעללות מינית. קיים  אצלם צורך חזק לשמור על שליטה באינטראקציות עם אחרים. ייתכן והנפגע יהיה עקשן ונוקשה בכל הנוגע לשליטה ויעסוק לעתים קרובות במאבקי כוח או להיפך, ייראה פסיבי, תלותי ומנסה לרצות את האחר. בעצם, שני הדברים מהווים הגנה מפני תחושת פגיעות.


בלבול ביחס להעדפה המינית

ההעדפה המינית מקבלת ביטוי בכמה דרכים: אצל חלק מהגברים שטוענים שהם הטרוסקסואלים, קיימת התנהגות מינית עם גברים אחרים; ויש גברים הומוסקסואליים ששואלים שאלות לגבי ההעדפה שלהם ותוהים איך היו אילו לא נפגעו; יש גברים שלא עוסקים בשום פעילות מינית לא עם גברים ולא עם נשים ולא מסוגלים לקבוע את ההעדפה המינית שלהם.


בלבול בין צרכים רגשיים לבין מין

הצורך בקבלת יחס ודאגה יכולים לקבל ביטוי כצרכים מיניים. הרבה צרכים מולאו בעבר דרך ההתעללות המינית והמין ממשיך להיתפס כדרך היחידה לקבל יחס. מערכות יחסים אמיתיות עם גברים ונשים יכולות להיראות כמאיימות וכך פעילות מינית יכולה למעשה להוות דרך לקיים קשר כלשהו, גם אם שטחי ועדיין לענות על כמה צרכים. נורמות חברתיות מעודדות גברים לקשר תיפקוד מיני עם תחושת ערך אישי ולא מעודדות ביטוי ישיר של צרכים רגשיים. חלק מהגברים הופכים לדון-גו’אנים או יוצרים רושם שהם “פר הרבעה” כדרך להוכיח לעצמם ולעולם שהם לא הומוסקסואלים או חלשים בגלל שבעבר היו קורבנות.
 

בושה על היותם גברים

קיים בלבול וחרדה סביב הזהות הגברית. נפגעים רבים מרגישים מאוד לא נוח בחברה של גברים אחרים, לא אוהבים שגברים אחרים נוגעים בהם ונמנעים לעתים קרובות מסיטואציות בהן יכולים לראות אותם לא לבושים. בגלל שאינם מרגישים חלק מקבוצת הגברים, אולי יחיו די מבודדים מאחרים וישמרו על קשר עם מספר קטן בלבד של חברים. הרגש החזק ביותר ביחס לגבריות הוא בושה: “גברים אמיתיים לא נאנסים, הם יכולים להגן על עצמם”. התפיסות המופנמות של גבריות גורמות לבושה או שאינן קיימות כלל. ייתכן והנפגע יבחר להפגין כמה מאפיינים נשיים בניסיון להפריד את עצמו מהדימוי הגברי השלילי או כדי להימנע מלהזדהות עם המתעלל שלו.
 

ריבוי התנהגויות כפייתיות

מין, אוכל, סמים, אלכוהול והתמכרות לעבודה הן דוגמאות להתנהגויות כפייתיות שכיחות שנפגעים משתמשים בהן כדי לספק את הדחף הפנימי להפעיל את עצמם ללא הפוגה כך שהכאב לא יורגש וכדי לספק את צרכי התלות באותם דברים. התנהגויות אלה לא פרודוקטיביות ולא באמת עוזרות.

שקיפות של גבולות

אצל נפגעים קיים לעתים פחד לא מציאותי שאחרים מסוגלים לראות את הכישלונות והפגיעות שלהם. הם יכולים לחשוש שאין בכוחם לעשות דבר כדי להגן על עצמם. חוסר יכולת להתגונן והרגשת הפגיעות יכולות לגרום לקושי לבסס אמון מינימלי ביחסים עם אנשים אחרים. תגובות נוספות אפשריות הן חרדה, זעם והתכנסות. ייתכן ולנפגע עם בעיה זו יש גם היסטוריה של התעללות שהיא לא רק מינית, אלא בעיקר פיזית ורגשית.
 

מערכות יחסים כאוטיות

אצל נפגעים קיימים קשיים רבים סביב נושא האינטימיות, אוטונומיה (הסתמכות על עצמו) ומחויבות למערכת יחסים. ישנן תנודות חזקות וקיצוניות בצרכים של קרבה וריחוק מאחרים. הצורך לקבל יחס ודאגה ולמלא את צורכי התלות נמצאים בקונפליקט עם הפחד מפני פגיעות והפיכה לקורבן. התנהגות זו משחזרת את החוויה של תוקף-קורבן עם בן הזוג כאשר אותו אדם הופך להיות לסירוגין תוקף ומגן.

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

שירלי צוק

תאמו עימי פגישה

דילוג לתוכן