HOCD

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טיפול בהפרעה ואיך להפסיק מחשבות מטרידות על זהות מינית?

  • מה זה HOCD?

  • האם אני גיי?

  • האם אני לסבית?

  • האם אני סטרייט/ית? 

אם שאלות אלו מטרידות אתכם, ייתכן ואתם סובלים מהפרעת HOCD

HOCD, תת-הפרעה של OCD, היא התמודדות נפשית מורכבת עם מחשבות מיניות טורדניות וחודרניות- אובססיות- שהתוכן שלהן מתמקד בספקות חוזרים ונישנים לגבי נטייה מינית. מדובר בהתנסות קשה עם פחדים (אגב, אובססיות כאלה יכולות להכליל גם מחשבות מיניות מחרידות אחרות כמו, למשל, תשוקה לילדים- פדופיליה). מדובר בהתנסות קשה ועמוסה רגשית עם פחדים אובססיביים לגבי היותו של האדם הומוסקסואל. 

מדובר בעצם על סוג של OCD המתבטא בעיקר בכפייתיות מינית. האדם נמשך לכל אדם שהוא רואה, גם לעצמו. ומה שמפתיע הוא שלפי מחקרים אין שום קשר בין כפייתיות באוריינטציה מינית לנטייה מינית. אדם יכול להיות סטרייט לגמרי, להתאהב ולהמשך למין השני, ועדיין להיות כפייתי כלפי עצמו ובני מינו מבחינה מינית. החרדה שנמצאת בבסיס של HOCD היא משיכה מינית כלפי אובייקטים שנתפסים כטאבו לפי תפיסת העולם של האדם המתמודד. לעיתים רחוקות יותר, אנחנו פוגשים בקליניקה גם הומוסקסואלים שסובלים מקושי דומה, אך הפוך – SOCD – מחשבות טורדניות מיניות לגבי משיכה סטרייטית למין השני. כל האובססיות המיניות המאפיינות HOCD הן אגו-דיסטוניות, כלומר נחוות באופן עקבי כחודרניות ובלתי רצויות. 

למעשה, עם החרפת המחשבה החזרתית, ואימוץ טקסים כפייתיים, HOCD היא תת-הפרעה של OCD – הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.

מחשבות מיניות כוללות חוסר יכולת להתעלם מדימויים מיניים של אקט או איבר מיני שלא מצליחים להשתחרר מהתמונה שלו, אותן תמונות או דימויים משתלטים עלינו עד כדי כך שאנו לא מצליחים לעשות משהו אחר. במקרה שבו אדם דתי התמונה מסתבכת אף יותר, מאחר ומתווספת מצוקה של  אובססיות דתיות. גם עיסוק בהומוסקסואליות או דחפים מיניים כלפי אחרים כלולים פה, כמו כן  מחשבות על אלימות ותוקפנות מינית. 

אנשים המתמודדים עם HOCD, גברים ונשים ואחד, יעשו מאמצים רבים על מנת לבדוק ולוודא את נטייתם המינית. במקרים מסוימים תופיע ממש יציאה מלאה מן הארון, שכוללת פרידה מקשר זוגי ואימוץ אורח חיים הומוסקסואלי, בכדי להירגע ולמצוא מנוח למחשבות הטורדניות עמן הם מתמודדים. אך בניגוד להומואים ולסביות, שמוצאים הקלה ומנוח עם היציאה מהארון, אנשים עם HOCD מגלים שהחיים עם היציאה מהארון נהיים אפילו יותר לחוצים וכואבים, ולעיתים האובססיות ממשיכות ואינן מרפות מהם גם בצאתם מהארון.  

כמו ב-OCD, הסינדרום כולל מחשבות חודרניות, התנהגויות של המנעות וטקסים מנטליים (למשל, ניתוח מעמיק של המיניות בקשרים הרומנטיים בעבר) וטקסים התנהגותיים (למשל, צפייה מרובה בפורנו של הטרוסקסואלי, כדי להוכיח לעצמך שאתה מתגרה מנשים). 

“אני מוצא עצמי נמשך לכל גבר שאני רואה ברחוב”, כותב מתמודד בפוסט בפייסבוק בקבוצות מתמודדים סגורה. “אני כבר מיואש. מפוחד. לא יודע מה לעשות. זה יכול להיות כל גבר: יפה, מכוער, חתיך, רזה, שמן, מבוגר, צעיר, זקן”. כמעט כל אחד. אני נמשך לגוף הגברי. לאבא שלי, לסבא שלי, לכולם. אני מפחד להתקלח בערב כי זה גורם לי לראות את הגוף שלי בעירום, ואז אני נמשך גם לעצמי. מה קורה לי? למה זה קורה לי?”

“מה שמוזר”, הוא ממשיך וכותב, “זה שאני דווקא כן מרגיש שאני אוהב ורוצה נשים. אני מתאהב בנשים וגם נמשך מינית לנשים יפות שאני פוגש, החלומות והפנטזיות הרומנטיות שלי הם תמיד על זוגיות ואהבה עם אישה. אז מה עובר עלי? מה יש לי? ” 

OCD של אוריינטציה מינית

במקרים רבים הסובלים מההפרעה לא עונים להגדרה של סטריאוטיפ מיני מסוים. למרות שהמחשבות הטורדניות עלולות לגרום להם לחשוב שהוא אכן בעלי נטייה מינית מסוימת. הבושה האופפת אנשים הסובלים מסוג זה של התנהגות כפייתית היא גדולה. קיים פחד לספר, לשתף, ללכת לטיפול. השאלה הגדולה שהם שואלים את עצמם האם מדובר בנטייה מינית או באובססיביות מינית כפייתית שהיא מבחינת הפרעה נפשית, מטרידה את מנוחתם. הסבל הוא גדול וכמעט בלתי נתפס. אם נחזור לאותו פוסט בפייסבוק של המתמודד, הוא מספר שם על הקושי לצאת מהבית, אפילו לקניות או לסופרמרקט, שמא יפגוש שם אנשים רבים שימשכו אותו, יש לו פחדים שלא יתאפק וירצה לגעת או לנשק או לעשות דברים מיניים. קשה לו לשלוט במשיכה ובמחשבות על המשיכה שמפחידות אותו.

התחושות הקשות והבושה הגדולה, העוברים על האדם הסובל מסוג זה של הפרעה כפייתית, עשויים להוות טריגר לדיכאון, הסתגרות בבית מפחד לפגוש אנשים שימשכו אותו, חוסר יכולת לתפקד ואף קשיים להתמודד עם היגיינה, כפי שאמר אותו מתמודד “הגעתי למצב שאני נמשך לעצמי גם כשאני רואה את עצמי עירום, אז אני מפחד אפילו להכנס להתקלח”.

ניתן לטפל בזה

הטיפול המקובל ב- OCD של נטייה מינית הוא תרופות בשילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מטפלים רבים, לצערי, לא מכירים את התופעה ומניחים כי מדובר בצעירים שטרם קיבלו את הנטייה שלהם. חלק מהלוקים בהפרעה הזו הם סטרייטים שעוסקים באובססיה באפשרות שהם הומוסקסואלים או לסביות. בהתאם זה יכול להתקיים גם אצל הומוסקסואלים ולסביות שעסוקים במחשבות אובססיביות בנוגע לאפשרות שהם סטרייטים. 

ב-OCD של נטייה מינית מטפלים ממש כמו בשאר ההפרעות הטורדניות כפייתיות, אבל זה לוקח קצת יותר זמן. בטיפול מנסים לעשות “מניעת תגובה”.אצל מי שההפרעה שלו היא נטילת ידיים, לדוגמה, מנסים לגרום לו לא לשטוף ידיים, המטרה היא לנסות לא לעשות את הדבר שגורם לאדם שסובל מחרדה להירגע. במקביל לניסיון לגרום לאדם שסובל מההפרעה להפסיק את ההתנהגות הכפייתית, המטפל מלמד אותו שהבעיה שלו היא לא המחשבות שרצות לו בראש (כי לכולנו יש מחשבות מבלבלות ולפעמים אסורות) אלא מידת האמונה שלו בהן. 

הטיפול המקובל הוא הטיפול ההתנהגותי, ללמד את המתמודד כיצד להתנהל מול החרדות התוקפות אותו בעת האובססיה והמצוקה, ואף להיחשף לגורמים שמעודדים או מונעים ממנו לבצע את הקומפולסיביות שהיה עושה בדרך כלל, על מנת להוריד את רמת החרדה. כל זאת בשילוב עם טיפול תרופתי ופסיכיאטרי.

מהו מהלך הטיפול ב HOCD?

במהלך הטיפול נבנה עם המטופל סולם של 10 הפחדים הגדולים ביותר שלו, מהקל אל הכבד. באמצע ברשימה היה מגע גופני קל עם גבר כמו לחיצת יד, ובראש הרשימה היה חיבוק עם גבר ושהות ליד גבר ערום. המטופל נמנע מכל הדברים שהוזכרו, במחיר גבוה של התנהגות שנתפסה כמוזרה או אנטי חברתית. הוא נרתע מחיבוקים, ועל מנת להימנע מחדרי הלבשה הוא הגיע לבוש ועזב מבלי להחליף בגדים. כדי להקל על סבלו ולהוכיח לעצמו שהוא לא הומו, הוא צפה בתכנים פורנוגרפיים בצורה כפייתית – אחרי כל פעם שעלתה בו מחשבה הומוסקסואלית הוא חש דחף עצום לצפות בפורנו.

הטיפול במקרה שלו כלל צפייה בירחונים בהם מופיעים גם גברים חשופים, שעורי בית שלו היו בהתחלה לטפוח על כתפם של חבריו לקבוצה, במקום לחבקם, ובהמשך, לאחר שעבר בהצלחה את המדרג כמובן, להשתתף עם בני קבוצתו בהתארגנות לפני ואחרי משחקים. לאורך כל החשיפה נתבקש להימנע, באופן מדורג, מהצפייה הכפייתית בפורנוגרפיה, ששימשה לו הקלה זמנית מהחרדה. בסופו של התהליך הוא למד להתייחס למחשבות האובססיביות שלו כעוד מחשבות חריגות, חלק מהרבה מאוד שעוברות במוחנו במהלך היום, ולנהל שיח פנימי שמאפשר למחשבה הזו להיות מחשבה לא סבירה מבלי שניתן או צריך להוכיח אחרת