טיפול רגשי ונפשי במתבגרים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הכירו את גיל ההתבגרות

“אי אפשר לדבר איתם יותר”, “הם פצצת הורמונים מהלכת”, “רק החברים מעניינים אותם”…
לפניכם סיטואציה-
אדם (שם בדוי) בן 15, חוזר הביתה מאימון הכדורגל באיחור של שעתיים. “שלום לך” אומר אביו, ונענה בנהמה עמומה בדרך של אדם לחדרו.
אחרי זמן מה הוא יוצא לכיוון המטבח, אימו מנסה בזהירות לשאול לשלומו ואיפה היה, ונענית בתגובה האופיינית “אולי תעזבו אותי עם החקירות
שלכם”, “לא חקירות” אומרת האם “בסה”כ רציתי לדעת מה שלומך ואיפה היית?”. משהיא לא נענית באף תגובה היא מנסה כיוון אחר, “אולי אתה רוצה שאני אכין לך משהו לאכול?” היא שואלת. “לא רוצה כלום” עונה הנער ומסיים במהירות להכין לו פיתה אותה הוא לוקח לחדרו ומסתגר בו שוב.
את הסיטואציה הזאת של חוסר אונים אל מול תגובותיו של ילדכם, שעד לא מזמן נהג לשתף ולהתייעץ איתכם על המתרחש בחייו וכיום “בועט” במוסכמות המשפחתיות, מורד בכם, נוהג בניכור ולעיתים אף בעוינות, מכירים הורים רבים לילדים מתבגרים.
קשה למנות את מספר המיתוסים, האמונות והחששות המלווים הורים לילדים אשר נמצאים במהלך גיל ההתבגרות. תקופת ההתבגרות היא אכן תקופה של שינויים אישיים ובין אישיים משמעותיים עבור המתבגר, אך הבנת שינויים אלו והשפעתם על מצב רוחו, התנהגותו ורגשותיו עשויה לאפשר תקשורת טובה יותר עמו.
הורים רבים מתלבטים מהו תפקידם בשלב זה, האם לאפשר לילד להתנסות, לטעות, למתוח את הגבולות, או שחובה עליהם ללמד אותו מניסיונם ולכוון אותו בדרכו? האם התנהגותו מתאימה לשלב ההתפתחותי של גיל ההתבגרות או שהוא בעצם נמצא במצוקה, מתדרדר וצריך עזרה?

בין נפרדות לעצמאות – מאפיינים עיקריים של גיל ההתבגרות
מאפיין מרכזי של גיל זה הוא ההתמודדות עם הפער בין הרצון להיות עצמאי ובוגר לבין ההזדקקות הבלתי נמנעת להורים. בתהליך זה המתבגר מתמודד עם שאלות הקשורות לדימויו העצמי, זהותו המינית, מקומו במסגרת החברתית וכד.
ההורים, שהיו הדמויות המשמעותיות בחיי המתבגר עד כה, נדחקים הצידה ומפנים מקום ל “קבוצת השווים“, כלומר בני אותו גיל של המתבגר. החברים הם אלה שבתקופה זו מעניקים למתבגר תחושת שייכות וערך, הם משפיעים על עיצוב דימויו וביטחונו העצמי של המתבגר, תפיסתו את עצמו ואת העולם שסביבו.

תהליך ההיפרדות (ספרציה) והייחודיות העצמית (אינדיבידואציה) של המתגבר הינם תהליכים רצויים ואופייניים שמטרתם השתחררות רגשית (בד”כ בלתי מודעת) של המתבגר מהוריו. אולם תהליכים אלו גוררים לעתים קרובות תופעות של ניכור, מרד ועוינות מוגזמת כלפי ההורים או לחילופין הסתמכות ותלות על אישיות סמכותית אחרת (לעתים לא מטיבה).
במרקם המשפחתי תהליך הספרציה והאינדיבדואציה של אחד או יותר מהילדים, תוך שינוי אופי היחסים והגבולות בין ההורים לילדים, מייצר פוטנציאל למתח, חרדה, קונפליקטים ומריבות.

לתיאום פגישה השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

ההתפתחות הרגשית וגיבוש הזהות במהלך גיל ההתבגרות
התפתחות הזהות האישית והתפתחותם הרגשית של בני נוער במהלך גיל ההתבגרות היא תהליך סמוי וממושך. במרכזו ניצבת מטלת גיבוש הזהות העצמית. לאורך השנים פוגש הילד מודלים שונים (הורים, מורים, חברים) המשפיעים על אישיותו ובמהלך גיל ההתבגרות עליו לגבש זהות יציבה ואחידה יותר, בהסתמך על מפגשיו עם דמויות איתן הזדהה.
תהליך גיבוש הזהות עשוי להיות מורכב, במיוחד כאשר סביבתו של המתבגר מונעת ממנו לפתח עצמאות ונפרדות מהוריו. במקרים אלו עשוי המתבגר להיכנע ללחצים ולוותר על גיבוש זהותו הייחודית או להיקלע למצב של בלבול זהות וחוסר יכולת לזהות את נטיותיו והעדפותיו. עם זאת, תהליך זה של גיבוש הזהות מאפשר התפתחות תמונה מורכבת יותר של העצמי: בן הנוער מסוגל לזהות את תכונותיו הקבועות ונטיותיו, אך גם לזהות מתי וכיצד הן באות לידי ביטוי (למשל, “אני די עצלן בבית אבל עם חברים אני ממש עוזר ותומך”).
בתקופה זו מסוגל המתבגר לבחון לעומק אמונות, תפיסות ועקרונות ואת התאמתם לרגשותיו וסגנונו האישי.
שינוי נוסף ובולט במיוחד המאפיין את גיל ההתבגרות הוא השינוי הפיסי- קשה להאמין שזה קרה כל כך מהר אבל פתאום הקטנצ’יק מסתכל עלייך מלמעלה, ממרומי המטר שמונים החדשים שלו, והקטנה משאילה ממך את הליפסטיק (ולא רק בפורים).
הצמיחה לגובה, שינויי הקול, קבלת המחזור והופעת סממני מיניות כשיער ערווה, צמיחת שדיים ועוד.
כפי שלנו כהורים לוקח זמן להפנים את השינוי, כך עשוי השינוי החיצוני המשמעותי להביא לבלבול ומבוכה בקרב המתבגרים. גיל ההתבגרות מאופיין ברגישות רבה למראה החיצוני והקבלה החברתית, ושינויים חיצוניים מהווים פעמים רבות גורם למבוכה ופגיעה בביטחון ותחושת הערך העצמי – בני נוער מעדיפים להיות דומים ככל האפשר לחבריהם והתפתחות גופנית מוקדמת או מאוחרת ביחס לבני הגיל פוגעת לעיתים בביטחון ובדימוי העצמי הגופני.

בנוסף לשינויים החיצוניים חווים מרבית המתבגרים גם עלייה במידת העוררות והעניין המיני. שינוי זה הוא טבעי ונחוץ להתפתחות המינית הנורמטיבית אך במקרים מסוימים עשוי לעורר קשיים וקונפליקטים. כך, לדוגמא, בני נוער המגלים בשלב זה כי הם נמשכים לבני מינם עשויים לחשוש מדחייה חברתית ולהיקלע לכדי דיכאון, חרדה ודפוסי התנהגות הרסניים המכוונים למאבק בנטייה המינית ההומוסקסואלית.
גם בני נוער אשר חיים במשפחה או סביבה המכוונת לדיכוי המיניות עשויים לחוות קשיים- בני נוער דתיים, למשל, עשויים לחוות קושי רב עקב האיסור ההלכתי לאונן ומשפחות המשדרות מסר לפיו מיניות היא אסורה עשויות להביא להתפתחות רגשות אשמה ומצוקה אצל המתבגר החווה את עניינו המיני כחריג וסוטה.

האם אפשרי ואיך ניתן להביא מתבגר לטיפול?
תקופת גיל ההתבגרות סוערת ומבלבלת, טומנת בחובה שינויים רבים- גופניים, רגשיים, קוגניטיביים משפחתיים, חברתיים. תהליך הדרגתי זה מופיע אצל כל מתבגר בזמן, באופן ובעוצמה שונה, ומעלה תהיות רבות בנוגע לאופן ההתמודדות עם השינויים הרבים.
תפקיד ההורים הוא כמובן לאפשר תהליך היפרדות ועידוד עצמאות, זאת תוך הצבת גבולות והתאמתן למתבגר. חשוב להבין כי תהליך ההיפרדות אין משמעותו נתק, ואין תהליך ההשתחררות הפסיכולוגית של המתבגר מההורים מחייב יחסי מתח, כעס, חרדה וחוסר אמון.
במקרים בהם זהו המצב, אחד או שני הצדדים (ההורים והמתבגר) זקוקים למעט עזרה והכוונה.
פעמים רבות המתבגרים מגיעים לטיפול עקב לחץ של הוריהם. בשלב זה הם אינם מבינים את חשיבותו ותרומתו של טיפול רגשי עבורם ומגיעים במצב של התנגדות. המטפל, נתפס בעיניהם כדמות סמכות נוספת, מבוגרת, עימה מתקשה המתבגר להזדהות. לכן, השלב המשמעותי ביותר בטיפול בבני נוער הוא שלב יצירת הקשר.
יצירת מרחב בטוח עבור המתבגר בו יוכל לחוש מוגן. מקום בו יוכל לחוש כי מקבלים אותו כפי שהוא.
ברגע שהמתבגר חש כי יש מי שרואה אותו ואת צרכיו, הוא חש מובן ומוגן בקשר הטיפולי ומצליח לייצר עם המטפל קשר של אמון. לאחר שמתבסס האמון, מאפשר המתבגר למטפל כניסה לעולמו הפנימי, משתף בהתמודדויותיו הלא פשוטות של הגיל ואשר על ליבו, תוך התחייבות לשמירה על סודיות.

בטיפול בבני נוער אני דוגלת בעבודה בגובה העיניים, שילוב בין אמפתיה והכלה ויחד עם זאת שמירה על גבול ברור, לו זקוק המתבגר. הטיפול מסייע למתבגר ליצור קשר משמעותי עימי, אדם מבוגר ומנוסה שמבין לליבו.
האמון שנוצר בין הנער/ה אליי, וההבנה שלי את דפוסי ההתנהגות והחשיבה של הנער/ה בשילוב שיטות הטיפול המתאימות, מובילות במרבית המקרים לשינוי המיוחל תוך העצמת העצמי והפיכת המשפחה וההורים למקור תמיכה וכוח.
 

ברור כי השינויים שעובר המתבגר בתקופה זו משפיעים על המערכת המשפחתית כולה, לכן ישנה חשיבות רבה למעורבות ההורים בתהליך. ההתפתחות והשינויים אשר עוברים בני נוער בתקופת גיל ההתבגרות בהיבטים רגשיים, קוגניטיביים, גופניים וחברתיים עשויים להיות מבלבלים ומתסכלים עבור הורים רבים.
לא אחת אני שומעת מהורים משפטים כגון “הוא מוציא אותי מדעתי” ,”אני מאבד/ת שליטה עליו”.
גם ההורים זקוקים למקום בו יוכלו לשתף בדילמות ובהתמודדויות שחווים אל מול השינויים שעובר בנ/תם, מקום בו יוכלו לעבד את הרגשות המתעוררים בהם נוכח השינויים המשפחתיים וזאת על מנת שתגובותיהם אל מול ילדיהם תהיינה מאוזנות ויקדמו את התקשורת ביניהם.

אני מזמינה אתכם להגיע לפגישת ייעוץ עימי על מנת לערוך עמכם היכרות ואתם איתי, לשמוע מה מטריד אתכם ובעיקר לבחון את אפשרויות הטיפול הטובות והמתאימות ביותר עבורכם. צרו עימי קשר ואשמח לסייע.