טיפול בילדים פוגעים מינית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת אצל ילדים ומתבגרים

למרות שקשה לנו להאמין, לפעמים ילדים קטנים פוגעים מינית בילדים אחרים וכן, זה קורה אפילו בגיל הגן.

התנהגויות מיניות בעייתיות או לא מותאמות אצל ילדים ומתבגרים מוגדרות בספרות המקצועית כ- sexual behavior problem – SBP. התנהגויות אלה נמצאות על רצף, כאשר בקצהו המסוכן התנהגות מינית מתעללת ותקיפה מינית.

תקיפה מינית בין ילדים היא פעולה שנעשית בין ילד אחד לאחר, בניגוד לרצון הילד הנפגע, ומערבת את האיברים האינטימיים. לא מדובר בסקרנות של ‘תראה לי ואראה לך’, אלא בפגיעה מינית ממש. חשוב להדגיש כי גם ילדים קטנים, אפילו בני חמש, יודעים שמה שהם עושים לא בסדר וזאת ניתן לראות בצעדים שהם נוקטים שמראים שהם יודעים: הם מוצאים בגן את מקומות המסתור. למשל נכנסים עם ילד אחר לשירותים וסוגרים את הדלת, או הולכים אל מאחורי המגלשה, שם הם יודעים שלא רואים אותם. אם היו חושבים שזה בסדר, הם היו עושים את זה מול כולם.

מרבית הילדים או המתבגרים המציגים התנהגות מינית גסה או התנהגות מינית לא מותאמת אינם מתעללים מינית. לפיכך, חשוב להבחין בין ילדים אשר התנהגותם המינית תמוהה או מעוררת דאגה, לבין אלו אשר התנהגויותיהם המיניות הן מתעללות ופוגעניות בצורה ברורה. על מנת להתאים תכנית טיפולית על אנשי מקצוע את להעריך רמות הסיכון לחזרה על ההתנהגות הפוגענית. 

חשוב להבחין בין בעיות בהתנהגות המינית לבין משחק וחקירה מינית שהם נורמליים בגיל הילדות ולכן נשאלת השאלה -מתי התנהגות מינית של ילדים מעוררת דאגה?

דינאמיקה של משחק מיני לעומת התנהגות מינית בעייתית

משחק הוא ספונטאני והוא מלווה בתחושות כיף של כל המשתתפים. המשחק הוא חקרני מטבעו ומתרחש בספונטניות, הוא תקופתי, נעשה בהסכמה וללא כפיה או רגשות חזקים כגון כעס, חרדה, פחד או עצב. התנהגות טיפוסית זו אופיינית לכל רמות הגיל וההתפתחות. לעומת זאת, התנהגות מינית בעייתית משלבת מאבק שליטה, איומים ושימוש גלוי או סמוי בכוח (“לא אשחק איתך”, “לא ארשה לך לשחק בצעצועים שלי”). ילדים עם בעיות בהתנהגות המינית מוגדרים כילדים שיוזמים התנהגויות שבהן מעורבים חלקי גוף מיניים. התנהגותם אינה תואמת את גילם או את שלב התפתחותם של הילדים ויש להן פוטנציאל של נזק לילד או לאחרים. 

היחסים בין הילדים
כאשר הבדלי הגיל עולים על שלוש שנים, יש לבדוק את הקשר בין הילדים. בדרך כלל, ככל שיש בין הילדים יותר הבדלים התפתחותיים, קוגניטיביים, פיזיים, הבדלי סטטוס והבדלים במניעים וברצונות — יש יותר מקום לדאגה. 

הילד עצמו
שימו לב לילד שעסוק רק במיניות או רק באוננות, שמפגין התנהגות מינית שאינה תואמת גיל או התנהגות מינית שנמשכת למרות דרישה ברורה ותקיפה להפסיקה, או ילד שמשתמש במין כדי לפגוע בילדים אחרים. 

אופי הפעילות המינית
סוג ואופי הפעילות המינית צריך להתאים לגיל- שני ילדים בני תשע מראים זה לזה את איבר המין שלהם ואח”כ צוחקים במבוכה זה נורמאלי. לעומת זאת, ילד בן חמש מבקש מילדים אחרים שימצצו את איבר מינו זו התנהגות מעוררת דאגה.

התלונה
אם ילד מתלונן שפוגעים בו מינית, הקשיבו לו. ילדים בדרך כלל לא יתלוננו על כך באופן ישיר. בכלל הקשיבו לילדים: לעתים, גם באופן לא ישיר, הם “מספרים” לנו מה קורה להם. 

טיפול בקטינים פוגעים מינית

חשוב ביותר לטפל בהתנהגות מינית חריגה על מנת למנוע התדרדרות ופגיעה בילדים אחרים אבל גם ובעיקר, על מנת למנוע את הפגיעה בקטין בעל ההתנהגות המינית החריגה בעצמו.

קיימת חשיבות רבה לטיפול בילדים ובני נוער בעלי התנהגות לא מותאמת והתנהגות מתעללת ופוגעת. יש צורך בתהליך הערכת צרכים וסיכון על ידי איש מקצוע מומחה בתחום שתשפוך אור על אישיותו, עולמו והמניעים להתנהגותו ותהווה מצע להתערבות חינוכית וטיפולית בהמשך.

בטיפול באירועים המתרחשים בין ילדים יש חשיבות להתייחס ולתת מענה מותאם לכל המעגלים הסובבים את הילד. כך יש צורך בהדרכה לצוות החינוכי (גננות, מורות) ויצירת תנאים מוגנים בגן/בית הספר,  עבודה חינוכית עם כלל הילדים, הדרכה והכלה לכלל ההורים וכמובן שיש צורך במענה טיפולי מתאים לילד הנפגע ולילד הפוגע ולהוריהם.

הכעס והסלידה מפוגעים מינית בכלל וקטינים שפוגעים מינית בקטינים אחרים בפרט מביאים לא פעם לתפיסה לפיה יש להעניש ולא לחנך אותם. זוהי תפיסה שגויה- ממצאי מחקרים מצביעים על כך שללא טיפול הולם קיים סיכוי גבוה ביותר שהפוגע מינית ישוב ויפגע בקורבנות נוספים: פגיעה מינית נוטה להחמיר ולהפוך לתדירה יותר בהיעדר התערבות טיפולית ומשפטית. מרבית עברייני המין אינם פונים לטיפול מרצונם החופשי עקב הנטייה להכחיש או להפחית בחומרת מעשיהם, או מתוך חשש מדיווח לרשויות החוק.

הטיפול בעבריינות מינית של ילדים ובני נוער מכוון למניעת פגיעות נוספות ושיקום תפקודו של הפוגע. הטיפול מכוון לחידוד ההבנה ותחושת האחריות האישית למעשה, הבנת הפגיעה הנגרמת לקורבנות, הקניית מיומנויות לשליטה בדחפים לפגיעה מינית וחיזוק כישורים בהיבטים חברתיים ורגשיים אשר יאפשרו לפוגע להשתלב בקהילה באופן נורמטיבי.

ההכוונה למטרות טיפוליות אלו נערכת באמצעות בניית סביבה טיפולית תומכת בה יוכל הפוגע לחוש מוגן דיו כדי לחשוף את מעשיו ומצד שני- באמצעות מגוון טכניקות המעמתות את הפוגע עם השלכות מעשיו כצפייה בסרטים בהן מספרות קורבנות תקיפה מינית על שעברו וסימולציות. כמו כן, הטיפול כולל הקניית מיומנויות לנטרול והפחתה של גירוי מיני לא הולם, ושל המרת קוגניציות מעוותות (“גם ילדה בת 9 יכולה לרצות מין”). במקביל, ממוקד הטיפול בהקניית מיומנויות חברתיות ובין אישיות. במקרה הצורך, משולב הטיפול בטיפול משפחתי אשר יסייע בהתמודדות המשפחתית עם המעשה שביצע הילד, וישפר את תפקוד התא המשפחתי בו הוא חי.

בטיפול באירועים המתרחשים בין ילדים יש חשיבות להתייחס ולתת מענה מותאם לכל המעגלים הסובבים את הילד. כך יש צורך בהדרכה לצוות החינוכי (גננות, מורות) ויצירת תנאים מוגנים בגן/בית הספר,  עבודה חינוכית עם כלל הילדים, הדרכה והכלה לכלל ההורים וכמובן שיש צורך במענה טיפולי מתאים לילד הנפגע ולילד הפוגע ולהוריהם. 

מה קורה כשילד מגיע לטיפול?

קודם כל יש הכחשה. אוטומטית הילדים יגידו, ‘לא עשיתי’, והרבה פעמים גם ההורים יכחישו. עוד לא היה מקרה אחד שבו ילד אמר, ‘נכון. תפסתם אותי’. תגובה נוספת היא מינימליזציה: ‘זה קרה רק פעם אחת’ או ‘רק נגעתי’, ‘רק התחככתי’. מאפיין נוסף הוא עיוותים בחשיבה: הם יגידו, גם בגיל גן, ‘היא נהנתה’, ‘היא רצתה לשחק איתי’, ‘היא ביקשה את זה’.

הדבר העיקרי בטיפול הוא לנסות לגרום להם לקחת אחריות. כי כל זמן שאני לא אשם — אני גם לא צריך לשנות את ההתנהגות שלי. אנחנו רוצים להגיע למקום שהילד אומר, ‘עשיתי, אני אחראי’. אנחנו מחזקים את הביטחון, את עמוד השדרה של הילד, כדי שהוא לא יפצה על תחושות קשות בהתנהגות פוגענית.

הטיפול במתבגרים כולל עבודה על מעגל התקיפה המינית, בדומה לטיפול בעברייני מין בגירים, ובמסגרתו הילד התוקף צריך להכיר את הטריגרים או הרגשות היותר מסוכנים שלו — עלבון, קנאה או השפלה. להבין מה מפעיל אותו. עם ילדים צעירים, השפה אחרת. מסבירים להם על גבולות, מלמדים אותם מה זאת פרטיות, מה מותר ומה אסור, מה זה מגע נעים ולא נעים. 

הן הטיפול בילדים והן הטיפול בבני נוער פוגעים מינית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משום שלרוב אין מדובר בהפרעת מין של הילד אלא בעיקר בהפרעת התנהגות שמופיעה דרך מיניות ודרך הפגיעה המינית.