כולנו מכירים בזה שלא תמיד דיברנו אמת וששקרים הם חלק בלתי נפרד מהיותנו אנושיים. יש מי שמרשה לעצמו מדי פעם לא לומר אמת ויש מי שמשקר רק במצבים הכרחיים.
בשונה מכך, שקרנות כפייתית, המוכרת גם כשקרנות פתולוגית, היא הפרעה נפשית המתחילה לרוב כבר בגילאי הילדות וגורמת לאדם לשקר ללא הפסקה ולהרגיש צורך כפייתי לשקר. השקר הופך להיות
הרגל, מנהג קבוע והתשובה לכמעט כל שאלה שנשאל האדם. שקרן כפייתי ישתמש בשקרים, בלי קשר למצב, וללא קשר לגודל השקר, כדרך שגרה.
איך נזהה שקרנות כפייתית?
בדומה לכל התמכרות כפייתית המספקת נחמה, כגון אלכוהול, עישון, סמים וסקס, השקרן הכפייתי מכור להרגלו ולא יכול להפסיקו. ליהפך, הצורך לשקר רק מתגבר אצלו. השקרן הפתולוגי אינו חושב על
גודל השקר ועל מחיר השקר, על האם יפגע בעצמו ובאחר. לא משנה לו מה אמת ומה שקר, או ההשלכות לכך. הדבר נובע מתוך חוסר שליטה ודחף כפייתי לשקר. הדבר היחיד המוביל אותם הוא
הסתרת האמת. הם אינם זקוקים לסיבה מיוחדת על מנת לשקר, זו פשוט דרך חיים עבורם והטבע השני שלהם.
השקרן הכפייתי משקר לגבי דברים משמעותיים וזניחים כאחד, השקר הוא דרך חייו ולרוב אינו מתבטא בתחום ספציפי אחד. כלומר, האדם יכול לשקר לגבי שאלות פשוטות ותמימות כדוגמת מה אכל
לארוחת הבוקר, וגם לגבי שאלות משמעותיות מאוד, כמו למשל האם יש לו הורים ומשפחה והאם זקוק לעזרה. בדרך כלל השקרים שלהם נשמעים מאוד משכנעים, ורק לעתים ניתן למצוא פגמים בסיפורים
שהם מספקים על עצמם או על אחרים.
סממן נוסף באמצעותו אפשר לזהות שקרנות כפייתית היא עקביות או יותר נכון חוסר עקביות– פרטי המידע אותם מוסר השקרן הכפייתי משתנים ומתפתחים כל הזמן ואינם שומרים על עקביות. דרך
נוספת לזהות שקרנים כפייתיים, היא גילוי חוסר ההערכה שיש להם לנאמנות. נאמנותם חולפת, ומאחר שהם אנשים חסרי ביטחון, הם ימצאו נחמה בטיפוח קשרים זמניים עם האדם שנמצא לטובתם באותו
רגע.
שקרן כפייתי עשוי להאמין בכל ליבו לשקרים שהוא מספר והוא אינו בהכרח מחובר למציאות האובייקטיבית. לשקרנים כפייתיים יש סיפורים גדולים שנועדו לכסות אזור מסוים בעברם שהם פוחדים
להראות. לעתים קרובות הם חוששים שיישפטו. יש להם בעיות של הערכה עצמית קיצונית, הגורמת להם להציג את עצמם כמשהו אחר ממה שהם באמת.
השקרנות הכפייתית פוגעת בכל תחומי החיים
במרבית המקרים, השקרנות הכפייתית מעידה על הפרעה נפשית עמוקה וקשה יותר ממנה סובל האדם. השקרן הכפייתי מתקשה לשמור על עקביות בהתנהלות חייו. הוא מתקשה לעבוד ולשמור על עבודה, מתקשה לשמור על מערכות יחסים תקינות וחווה קושי ליצור מערכות יחסים חדשות. לעיתים, קרוביו של האדם אינם מבינים ואינם מקבלים את ההפרעה ממנה סובל ומפנים לו עורף כי השקרים שלו פוגעים בהם. לכן, השקרנות הפתולוגית מייצרת מצוקה ממשית הדורשת התערבות טיפולית מקצועית.
איך מטפלים בשקרנות כפייתית?
בדומה לכל בעיה נפשית, השלב הראשון בטיפול הוא הכרה בבעיה. מרגע שהאדם מכיר בבעייתו- הוא עשה צעד משמעותי אל עבר הריפוי. לאחר מכן, איש המקצוע צריך להבין מה יצר את הבעיה, והאם
היא מלווה במצוקה רגשית נוספת או הפרעות רגשיות נוספות. כאמור, שקרנות כפייתית קשורה לעיתים להפרעות אישיות שונות, בעיקר לאישיות אנטי סוציאלית, להתמכרויות ולהפרעות אכילה.
כאשר הבעיות מהן סובל האדם ברורות, מאובחנות ומוגדרות, ניתן להחליט על מערך הטיפול המתאים:
טיפול נפשי דינמי משולב עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי וכן הפנייה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי במידת הצורך.
